כשנפצעה בפיגוע בברנוער, היתה אנה שילנסקי בת 16 שרק יצאה מהארון. שנה לאחר מכן, הזכרונות מאותו ערב הביאו אותה לנסות לשים קץ לחייה. אך דווקא מהנקודה הנמוכה ביותר, החליטה להיאבק ולא לתת לרוצח לסיים את העבודה. את הדברים המובאים כאן נשאה בעצרת לציון שלוש שנים לפיגוע

אין לי מושג איך יכול נער לעמוד מול קבוצה גדולה ומאוחדת שמשפילה אותו בלי סוף, כמו החבורה שישבה באוטובוס בו עשיתי את דרכי הביתה. כעת צפים ועולים לי ביתר שאת כל הדיבורים מהימים האחרונים, של חברי כנסת שמתראיינים וזורקים דברי הבל רווי בורות, סטיגמות ושנאה

היה לילה אחד בו לא יכולתי לישון. ישבתי בחוץ, באותו מקום בו אהבתי לשבת עם ניר ולשוחח, ופתאום קפץ לי צב נינג'ה לראש. לקחתי את האייפד, והתחלתי לכתוב, וזה מה שיצא… אילה כץ, אימו של ניר כץ ז"ל שנרצח בברנוער, כותבת דרך עיניו של ניר

"אותו צלצול מחריש שהותירו היריות, מהדהד באוזניי, בא והולך כאוות נפשו עד לרגע זה. דילגתי מעל גופתו של ניר כדי להגיע למים שירוו צמאונם של הנפשות המדממות שששרעו שם". חן לנגר, מפצועי הברנוער, כותב מכתב לרוצח שטרם נתפס. במוצ"ש: עצרת זיכרון במלאת שנתיים לרצח

שנתיים אחרי שנפצע בפיגוע בברנוער, ולמרות שכל יום הוא יום קשה, יוני לומד לחיות עם פרופורציות חדשות, לחייך ולומר תודה על החיים שניתנו לו מחדש. טור מרגש ואופטימי של אחד מפצועי הערב הארור ההוא

הומופוביה קיימת בעולם, כולם מודעים לזה. גם אני ידעתי, אבל אף פעם לא חשבתי שאמצא את התופעה המגעילה הזאת כל כך קרוב אליי… יָלְדָה קְטַנָּה אַחַת מגלה שהאיש הכי קרוב אליה הוא הומופוב

אביגיל שפרבר כותבת לידידה הותיק, אשר הקים ארגון 'הומואים דתיים אורתודוכסיים', המסבסד טיפולים ל'תיקון' הנטייה המינית