לקראת יום האיידס העולמי שיחול ב- 1 בדצמבר:  מחקר חדש מצביע על שכיחות גבוהה של התנהגות מינית מסוכנת בקרב בני נוער, המקיימים יחסי מין עם בני מינם

מאת: דרור ניב

בני נוער באופן כללי, ללא הבדלי מין, מגדר ונטיה מינית, נמצאים בסיכון גבוה להידבקות בנגיף ה- HIV על רקע קיום יחסי מין לא מוגנים. תופעה זו ניתן להסביר במספר אופנים, כאשר את ה"אופי" של קבוצת בני הנוער, הכולל בין היתר עיסוק טבעי במין ונטיה לפזיזות, ניתן למקם בראש הרשימה. בני הנוער של היום לא מכירים את החיבור הכמעט מיידי שרווח עד לפני מספר שנים בין מחלת האיידס למוות והרושם המתקבל הוא, שבסוגיית קיום יחסי מין לא מוגנים, רובם חושש הרבה יותר מהיריון לא רצוני מאשר מהידבקות. בנוסף, הסיכוי שהם בעצמם ידבקו נתפס בעיניהם לא סביר. מיטל ירקוני, עובדת סוציאלית, העובדת עם בני נוער בסיכון, מסבירה את הדברים, בכך ש"בני נוער מאופיינים באשליה האומניפוטנטית שהם חסינים ושלא יכול לקרות להם שום דבר". כמו כן, לא ניתן שלא להזכיר גם צריכת אלכוהול ושימוש בסמים, הנפוצים בקרב מתבגרים. אלה פוגעים בשיפוט ועלולים להביא בין השאר להתנהגות מינית מסוכנת.

התנהגות מינית מסוכנת בקרב בני נוער המקיימים יחסי מין עם בני מינם

ממחקר חדש שפורסם בעיתון הרפואי Pediatrics עולה, כי 9.3% מסך בני הנוער קיימו יחסי מין (גם) עם בני מינם. המחקר הנוכחי הצביע בנוסף על שכיחות גבוהה יותר של התנהגות מינית מסוכנת בקרב בני קבוצה זו: מבין הבנים שקיימו יחסי מין ביסקסואלים, יותר ממחציתם (!) לא השתמש בקונדום וזאת לעומת חמישית בלבד מקרב אלה שקיימו רק יחסי מין הטרוסקסואלים; השימוש שעשו בנות שקיימו יחסי מין ביסקסואלים בקונדום היה נמוך ב- 20% בהשוואה לבנות שקיימו יחסי מין הטרוסקסואלים בלבד. נתונים מדויקים אודות אחוז ההדבקה ב- HIV בישראל בקרב מתבגרים שקיימו יחסי מין עם בני מינם אינם קיימים, אך נתונים מקבילים מארה"ב שפורסמו ב- 2008 הראו, כי 63% מהנדבקים החדשים בגיל 25 ומטה היו גברים שקיימו יחסי מין עם גברים אחרים. המסקנה, אם כן, ברורה: בני נוער המקיימים יחסי מין עם בני מינם נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות ב- HIV.

פיתוח תחושה של ערך עצמי ירוד

בני נוער להט"בים (לסביות, הומואים, טרנסקסואלים וביסקסואלים) הם חלק מאוכלוסיית בני הנוער הכוללת, ולפיכך מאפייני קבוצה זו, אשר תוארו קודם כעלולים להביא להתנהגות מינית מסוכנת, מתייחסים גם אליהם. אך הפער המבהיל בין שתי האוכלוסיות מבחינת השימוש בקונדום מחייב את איתורם של המאפיינים המייחדים את בני הנוער אלו, אשר תורמים לנטייתם לנהוג באופן שמסכן אותם.

בעוד שגיל ההתבגרות הינו שלב מאתגר באופן כללי, עבור המתבגרים הלהט"בים מדובר בתקופה לא פשוטה במיוחד. רבים סוחבים עימם סוד ומתבגרים בתוך אווירה של מתח, הנובעת מהפער שבין תחושת השוני שהם חווים לבין הלחץ הסביבתי להיות "נורמאלי". "בני נוער להטב"ים לא גדלים כמו מקביליהם הסטרייטים" אומר אבנר דפני, מנכ"ל ארגון הנוער הגאה (איגי), ומוסיף שהמסרים ההומופוביים שהם סופגים מגיל צעיר גורמים לחלקם להאמין ש"להיות הומו זה נורא ואיום". בני נוער רבים, להט"בים או כאלה שמספיק שהסביבה "קבעה" שהם כאלה, מתמודדים עם חוסר סובלנות בדמות נידוי חברתי, הפצת סיפורים ושמועות, הקנטות ומכות. חלק מבני נוער אלו מוצאים אתגר קשה לא פחות בביתם. מחקר שנערך ע"י חוקרי ארגון ה- Family Acceptance Project בארה"ב מצא אחוז נמוך יותר של ילדים להט"בים למשפחות לא מקבלות שהביעו אופטימיות לגבי עתידם וכן מתאם גבוה בין ילדים להט"בים שחוו מאפיינים של דחיה (כגון: אלימות והרחקה מחוג המשפחה) מצד משפחתם לבין ביטויי התנהגות של הרס עצמי: ניסיונות התאבדות, שימוש בסמים וקיום יחסי מין לא מוגנים. עידן בר-אשר, רכז "ב.ל.ה דואגת", זרוע ההסברה לקהילה הגאה של הוועד למלחמה באיידס, מציג בהקשר זה את המושג "הומופוביה מופנמת" ומסביר ש"זהו מצב שבו הפרט מפנים תפיסות הומופוביות שהוא ספג וגדל עליהן". ואכן ההשלכות של חווית התבגרות קשה על התנהגות מינית מסוכנת עלולות, כך מסתבר, להופיע גם שנים אח"כ, כפי שמחקר אשר פורסם לפני כשנה הראה קשר בין גברים הומואים שספגו התעללות בתקופת הלימודים לבין סטטוס איידס חיובי בבגרות.

בודדים במערכה

בני נוער רבים חוששים לשתף מישהו ברגשותיהם ה"חריגים", בין השאר מחשש לדחיה ומחשיפת סודם. חלקם עוברים את גיל ההתבגרות ללא ליווי וללא הדרכה ראויים, חסרים מודלים חיוביים, הנוגעים לקודי ההתנהלות של מערכת יחסים זוגית ומינית בריאה עם בני אותו המין. גם מערכת החינוך אינה תורמת  לתלמידיה בעניין זה. מאמר שפורסם במרץ השנה ב"הארץ" הצביע על "כיסוי חלקי מאוד של החינוך המיני במערכת החינוך". עידן לא מופתע מהדברים ומוסיף ש"ההסברה המינית בבתי הספר עבור סטרייטים וגייז כאחד אינה משמעותית. התלמידים מקבלים מעט מידי, מאוחר מידי ובאופן שמרני מידי". במאמר נוסף שפורסם באותו עיתון זמן קצר לאחר מכן נכתב, כי "משיעורי החינוך המיני עצמם אפשר להסיק שהמיניות המתפקדת (…) צריכה להיות בעלת זיהוי ייחודי: הטרוסקסואלית" וכן ש"הומואים לא נידונים בהקשר של מעגל החשק או אינטראקציה מינית, אלא בהקשר של סובלנות לאחר ופלורליזם". כך יוצא שבית הספר מפספס את המהות שלו, כגוף שאמור להקנות ע"פ הגדרתו "כישורי חיים". חלק מהתלמידים הלהט"בים כלל לא מרוכזים בדברי המורה, שכן הדיבור על יחסים הטרוסקסואליים משקף עבורם את ההבדל שהם חשים בינם לבין שאר בני כיתתם, מה שעלול לעורר או להגביר תסכול שכבר קיים ולגרום לפספוס אותם המסרים שכן חשוב שהם ידעו. "חלקם כ"כ נבוך מהסיטואציה או פוחד פחד מוות שמא מישהו יבחין ב'עודף' התעניינותם בשעה שנושא היחסים בין בני אותו המין יעלה", מוסיפה מיטל. כך יוצא, שחלקם מתנהלים, באופן אירוני, באותם דפוסים סטיגמטיים ששמעו, כיוון שהסטריאוטיפים המעוותים הם הידע היחיד שנמצא ברשותם.

ההסברה המינית בבתי הספר עבור סטרייטים וגייז כאחד אינה משמעותית. התלמידים מקבלים מעט מידי, מאוחר מידי ובאופן שמרני מידי

נערים רבים מוצאים פרטנר מיני המבוגר מהם ובמחקר אחר שפורסם לאחרונה בקרב גברים צעירים אשר קיימו יחסי מין עם גבר לפחות פעם אחת נמצא, כי אחוז הנדבקים היה גבוה פי 2 (!) באותם אלה שהפרטנר המיני שלהם היה מבוגר מהם ב- 5 שנים. תוצאותיו של מחקר זה מחזקות תוצאות של מחקרים קודמים שנעשו בנושא. אבנר מסביר ש"נורמה שלילית" זו כהגדרתו, נובעת ברצונם של בני הנוער הלהט"בים להסתיר את מיניותם. הפרטנר המבוגר מנותק מסביבת בית הספר של הנער וכך אין חשש שהוא יגלה את סודם.

על הדברים האלה מוסיף אבנר ואומר: "הדבר חושף אותם כמובן לסיכון ולניצול". ואכן, חלקם נותן אמון בכל מי שמציג ארשת מבינה ואוהדת וכך הם עלולים למצוא את עצמם בסביבות מפוקפקות, חשופים לניצול ולגורמים מסכנים. ע"פ המחקר שפורסם ב- Pediatrics כ- 1/3 מבני הנוער, אשר קיימו יחסי מין ביסקסואלים חוו מין בכפייה בשלב כלשהו בחייהם, נתון הגבוה בהרבה לעומת 6% מהבנים ולעומת 16% מהבנות שקיימו יחסי מין הטרוסקסואלי בלבד.

המלצות: פניה לבני הנוער הלהט"ב, העצמה ומסגרות חברתיות

כדי להתמודד עם נטייתם המוגברת של בני הנוער הלהט"בים להתנהגות מינית מסוכנת ניתן לפעול בכמה ערוצים.

ראשית, מסגרת בית הספר צריכה למלא את תפקידה, כאשר החינוך המיני לא יהווה בה מרכיב זניח אלא משמעותי. על ההסברה להינתן מגיל צעיר ובאופן מעמיק, רציף, מותאם לתקופה, גלוי, ישיר ולא מתבייש. שיעורי החינוך המיני בבתי הספר צריכים לחול גם על יחסים שאינם הטרוסקסואלים, אך באופן שלא יביך את בני הנוער הלהט"בים ו"ימשוך אליהם אש". יש לשנות את ההתייחסות באופן העברת הדברים, להימנע מהפיכתם של בני הנוער הלהט"בים לחריגים ולהתייחס לצורך המיני שלהם כשווה ולספק מידע ודגשים למערכות יחסים חד מיניות. עידן מספר שלועד למלחמה באיידס ערוץ נוער כללי הכולל מערך סדנאות הסברה ל- HIV לבתי הספר. הסדנאות כוללות מפגש הסברה ובתוכו גם הדרכה לשימוש בקונדום וסיפור אישי של נשא. כיוון שהדרכות אלו הינן בתשלום העברתן תלויה בסדר העדיפויות של בתי הספר בנוגע לפעילויות שברצונם לתקצב. הסדנאות עוברות בשלב זה בכ- 20% מבתי הספר וכן במסגרות שונות של נוער בסיכון ובקד"צים.

איידס זה לא דבר מצחיק. קמפיין בארה"ב

שנית, בני נוער להט"בים זקוקים למסגרות שיקבלו ושיעצימו אותם, כך שלא יחפשו תמיכה ופתרונות במקומות שעלולים להזיק להם. דוגמא לכך היא ארגון הנוער הגאה, שהמספר הרב של בני הנוער החברים בו מעיד עד כמה גדול הצורך בו. סביבה שכזו מספקת גורם אחראי שניתן לפנות אליו ולהתייעץ איתו ושם מתאפשרת היכרות עם בני נוער אחרים שהם "כמוך". כך יכולה מסגרת שכזו להיות הנסיוב לתחושות של חריגות ושל ערך עצמי נמוך. סדנאות מטעם הועד למלחמה באיידס מועברות בקבוצות של איגי בחינם, לאחר שעברו התאמה לאוכלוסיה הספציפית. החל משנה זו מועברת באיגי קבוצה, אשר פונה לנשאים בני הגיל 16-24. זו קבוצה חברתית, לא טיפולית, המועברת ע"י מדריך מארגון הנוער הגאה ומדריך מהוועד למלחמה באיידס. בעלון פרסום לקבוצה מצוין ש"מטרתה ליצור סביבה חמה ואוהבת, שבה אפשר להוציא קצת את האף מהארון הכפול הזה, לפגוש, לדבר, להכיר, לתת כתף כשאפשר ולקבל חיבוק כשצריך".

יש לאתר את אותם בני נוער אשר חווים בביתם דחיה על רקע נטייתם המינית ולנסות להשפיע על ההורים. מאותו מחקר שהצביע על הקשר בין דחייה הורית לבין סיכונים להרס עצמי נמצא, כי הורים כלל לא מכירים בהשלכות שיש לתגובת הדחייה שלהם על ילדיהם. הם אף סברו שבמאפייני הדחייה שהם הפגינו כלפי ילדיהם הם סייעו להם להתכונן לחיים. לשם כך ניתן להיעזר בארגוני תמיכה להורים לשנות את תפיסתם ולסייע להם לקבל את ילדיהם.

הקמפיינים להעלאת המודעות בקרב קהילת הלהט"בים לשימוש בקונדום ולהיבדקות צריכים  לתקוף את הנושא גם היכן שקהל היעד לא מחפש אותו וכך עומד מולם לא מוכן. דוגמא לכך היא שלטי חוצות בניו-יורק, המעודדים גברים הומוסקסואלים להיבדק ל- HIV, אשר הוצאו מסביבת השירותים בפאבים לתחנות הרכבת התחתית. לדברי עידן קמפיינים מפחידים נמצאו כמשיגים את התוצאה ההפוכה, ואכן הקמפיין המדובר מציג את מיניותם של המצולמים עליו בגאווה ובחן. גם לבני הנוער הלהט"בי יש לפנות היכן שהם מסתובבים בהסברה המותאמת אליהם, הן מבחינת המסר והן ומבחינת השפה. כדי למנוע מהם את המבוכה שעשויה להתלוות לרכישת חבילת קונדומים, יש להנגיש להם אותם, כך שהם יוכלו להשיגם ללא קושי.  בנוסף, כיוון שכיום חלק גדול מ"סצנת" ההיכרויות מתרחשת באינטרנט, בעתיד הקרוב יחנוך הועד למלחמה באיידס שיתוף פעולה בינו לבין אתר היכרויות המשרת חלק ניכר מבני הקהילה, ובמסגרתו יסופק בתוך האתר מידע על HIV.

לבסוף יש להגדיל את מספר הנבדקים, שכן רבים כלל אינם מודעים לעובדה שהם נושאים את הנגיף. הועד למלחמה באיידס שולח ניידות בדיקה ומבצע פרויקט בדיקות חינם במרכז עצמו ובגן מאיר. כל נער  מעל גיל 14 יכול להיבדק מבלי לקבל אישור מההורים. במרכז הבדיקות כל מי שנבדק מקבל גם ייעוץ לפני ואחרי הבדיקה: זיהוי התנהגות סיכונית וכלים להתמודדות עם מצבים סיכוניים.

עתיד בריא

יום האיידס הבינלאומי יחול כמידי שנה ב- 1 בדצמבר. זוהי הזדמנות לבחון את כל חלקי המציאות המורכבת ולהצביע על נקודות החולשה שלה. לבני נוער המקיימים יחסי מין עם בני מינם, ללא קשר לאופן שבו הם מגדירים בעצמם את מיניותם, מאפיינים שונים, אשר מתווספים לאלו של בני הנוער הסטרייטים והופכים אותם לבעלי סיכון מוגבר לנקוט בהתנהגות מינית מסוכנת. אנו חייבים לעשות ככל שביכולתנו על מנת שהם יצאו לחייהם הבוגרים כשהם מחוזקים ואופטימיים, נתמכים באנשים שאוהבים אותם כפי שהם והכי חשוב, בריאים.

מידע לגבי בדיקות איידס

בדיקות אנונימיות לחלוטין ניתן לבצע בועד למלחמה באיידס בת"א ובב"ש

הוועד למלחמה באיידס
ביצוע הבדיקות: ימים א', ב', ג', ד', ה' – בין השעות 20:00 – 17:00, ימים ג', ו' – בין השעות 10:00-13:00
כתובת: רח' הנצי"ב 18 ת"א (ליד שדרות יהודית), טל' 03-5613000
הערות: הבדיקות אנונימיות, קיימת אפשרות לביצוע בדיקה מהירה (תשובה תוך חצי שעה)

הוועד למלחמה באיידס – סניף ב"ש
ביצוע הבדיקות: ימים ב' 20:00 – 18:00, יום ו' 13:00 – 11:00
כתובת: מרכז הנגב, רח' מצדה 6/40, באר שבע. טל' 08-6486519
הערות: הבדיקות אנונימיות, קיימת אפשרות לביצוע בדיקה מהירה (תשובה תוך חצי שעה)

בדיקות מתקיימות בבתי החולים ברחבי הארץ – פרטים באתר הועד למלחמה באיידס

בל"ה דואגת (הועד למלחמה באיידס) בשיתוף מרפאת לוינסקי והמרכז הגאה, מקיימים בדיקות לגילוי HIV (איידס) ומחלות מין.
כל יום רביעי בשעות 19:00-21:30
הבדיקות נערכות ע"י אנשי מקצוע מוסמכים באווירה אינטימית ונעימה.
הבדיקות ניתנות חינם!
תשובה מהירה לבדיקת איידס תינתן בתשלום 150 ש"ח – לכיסוי עלויות.
מרפאת לוינסקי: 03-5373738 (שלוחה 4).
לפרטים נוספים

ב-17 במאי יצוין בארץ ובעולם היום הבינ"ל נגד הומופוביה וטרנספוביה !

אירועי הבנ"ה / IDAHO יעמדו השנה בסימן מאבק בהומופוביה וטרנספוביה במערכת החינוך ודרך החינוך. 

>> עזרים שונים לפעילות - באנרים ייחודיים של הבנ"ה להטמעה באתרכם, פוסטר הבנ"ה גדול להדפסה, מערך שיעור בנושא הומופוביה ועוד.
>> רעיונות והצעות לפעילויות הבנ"ה
>> לוח אירועי הבנ"ה 2012 בישראל
>> הצטרפו אלינו בפייסבוק
>> הירשמו לרשימת התפוצה